top of page

דולר או שקל – הכל על השפל במטבע הדולר

הרקע להתחזקות השקל, מי מרוויח, מי מפסיד והאם מגמת הירידה תמשיך? כולנו עדים בחודש האחרון לשפל ההיסטורי של הדולר אל מול השקל, כאשר השבוע הדולר היציג הגיע ל- 3.074 שקלים. שפל כזה נצפה רק בפעם האחרונה בדיוק לפני 26 שנים, בנובמבר 1995. חשוב לציין שלא רק הדולר במגמת ירידה בערכו אל מול השקל, אלא גם היורו והלירה שטרלינג האנגלית. למעשה השקל הנו בין המטבעות החזקים ביותר בעולם כיום.

מדוע אנו חווים שחיקה מתמדת בשווי הדולר אל מול השקל?

למעשה, השחיקה של שער הדולר אל מול השקל נמשכת כבר משנת 2007 עם משבר הסאב-פריים, אז דולר אחד היה שווה 4.342 שקלים וצנח בכ- 25 אחוזים לרמה של 3.2 שקל לדולר. משבר הסאב-פריים בעיקרו נבע עקב מתן מימון מלא – 100 אחוזי משכנתא – ע"י גופי המימון השונים בארה"ב. כאשר הריבית בארה"ב החלה לעלות, לווים רבים לא הצליחו לעמוד בהחזרי המשכנתא כך שגופי המימון השונים שהעניקו את המשכנתאות ללווים במימון מלא, נאלצו להעמיד את הבתים למכירה. כאשר כל כך הרבה נכסים יצאו למכירה בשוק, ההיצע עלה, מה שגרם למחירי הנדל"ן לרדת באופן דראסטי ומשם להפסד כספי עצום לגופי המימון האמריקאיים שהביא לסגירה של 12 בנקים מסחריים.

בהקשר זה חשוב לציין שניהול הסיכונים בישראל סביב הלוואות לדיור שמרני הרבה יותר, המימון המקסימאלי הנו 75 אחוזים ומגבלת החזר חודשי של 40 אחוזים בלבד מסך ההכנסות נטו, מה שתורם ליציבות הכלכלית בישראל. מאז משבר הסאב-פריים, כלכלת ישראל התחזקה משמעותית בעיקר סביב תעשיית ההיי-טק. בשנה האחרונה למשל, ייצוא שירותי ההייטק והטכנולוגיה בתחומים השונים (תוכנות, סייבר, חומרה ופינטק) עלה ב- 40% לעומת שנת 2019, האצה זו גורמת לעודף גדול מאוד בחשבון המט"ח (מטבע החוץ) של ישראל. כפועל יוצא, הצלחת ההיי-טק מביאה להמשך השקעות חיצוניות בחברות ישראליות שמזרימות עוד מט"ח לישראל. עודף מט"ח מביא לחיזוק השקל אל מול הדולר.

סיבה מרכזית נוספת קשורה להתחזקות השקל אל מול הדולר קשורה לגופים המוסדיים (חברות הביטוח, הפנסיה, בנקים וחברות ציבוריות), שמקצים יותר השקעות לחו"ל כי השוק המקומי לא מספיק להם. כששוקי המניות עולים, כמו שקורה כעת לאחר ההתאוששות מהקורונה, החשיפה של המוסדיים למט"ח עולה. על מנת לנטרל את השפעת המט"ח עליה להגדיל את הגידור או למכור דולרים בשוק, מה שמהווה חיזוק משמעותי נוסף לשקל. מיהם המרוויחים העיקריים מהתחזקות השקל?

המרוויחים העיקריים הם מי שמשלמים במט"ח ואלה הם בעיקר היבואנים שמייבאים סחורות מחו"ל. בנוסף, גם האזרח הפשוט שרוכש מוצרים באונליין ומשלם במט"ח מרוויח מהתחזקות השקל. כאשר אנו בוחרים לקנות בחו"ל ולא בארץ, למעשה אנחנו משלמים במט"ח, ככל שהשקל שווה יותר, בפועל אנו משלמים פחות וחוסכים כסף. האם התחזקות השקל תוביל לירידת יוקר המחיה?

על פי כללי הכלכלה הפשוטה, הרי במצב הנוכחי שבו יבואנים משלמים פחות בשקלים עבור הסחורות שמיובאות מחו"ל, היינו צריכים לראות ירידת מחירים משמעותית. כיום אנו נמצאים במצב אבסורדי שבו ישנה עליית מחירים למרות שהדולר והיורו נחלשים בכל העולם וביתר שאת בישראל. היבואנים מסבירים זאת בעקבות עיכוב שהביאה עימה הקורונה בשרשראות האספקה של קווי ייצור מארה"ב שנובעת מסגירת מפעלים רבים שייצרו מרכיבים חיוניים לתעשייה, מחסור בידיים עובדות ויחד עם עלייה במחירי הדלקים מביאה לצוואר בקבוק בשרשרת האספקה ולייקור מחירים. לטעמי, יש כאן ניצול ציני של המצב ושל אווירת האינפלציה שאופפת אותנו מאז היציאה מהקורונה, שכן היינו מצפים שהיחלשות הדולר והיורו לכל הפחות תמתן את עליות המחירים אם לא עוצרות אותן בתקופה הקרובה עד שהשקל יחזור להיחלש.

מיהם המפסידים העיקריים?

בדיוק הפוך מהיבואנים, אוכלוסיית היצואנים היא המפסידה העיקרית, מהסיבה הפשוטה שיצואן מקבל תשלום במט"ח, כשזה יורד הרווח שלו יורד בהתאמה. במידה והמגמה תימשך ביתר שאת ונרד מתחת לרף ה- 3 שקלים לדולר, יכול להיות סיכון שבו חברות הייטק גלובאליות יצטרכו לסגור או לצמצם את פעילותן בארץ לאור קבלת תמורה נמוכה משמעותית בעבור השירותים או הסחורות שהם מייצאים.

האם בנק ישראל יכול להתמודד עם מגמת ירידת הדולר בצורה יעילה?

בנק ישראל מתוקף תפקידו כמתווה המדיניות המוניטרית בישראל, מבצע מעת לעת רכישות מט"ח על מנת לייצב את המשק. כאשר המט"ח גבוה מידי, נהנים היצואנים, אך יוקר המחיה עולה. כאשר המט"ח נמוך מידי, היבואנים נהנים, אך היצואנים נפגעים וזה יכול לפגוע בטווח הארוך בחברות זרות שפותחות כאן סניפים. לכן, כמו תמיד בחיים החכמה היא למצוא את נקודת האיזון. הבעיה היא שיתרות המט"ח בבנק ישראל בשיק של כל הזמנים ועומדות על 207 מיליארד דולר נכון לסוף אוקטובר 2021, מדובר בסכום עתק. על מנת להבין עד כמה זה חריג, הנה נתון נוסף, בשנת 2007 יתרות המט"ח עמדו על 29 מיליארד דולר בלבד, 14 אחוזים בלבד מהכמות כיום. מכאן, ניתן להביא שלמרות שבנק ישראל משנה לשנה רוכש יותר מט"ח, השקל עדיין מתחזק.

מה יקרה לדולר בשנה הקרובה?

ישנן דעות לכאן ולכאן. ישנם כלכלנים שמעריכים שהדולר ימשיך להיחלש וירד אף מתחת לרף ה- 3 שקלים, לאור התחזקות הכלכלה הישראלית ויציאתה מהקורונה. אחרים טוענים שישראל הנה מדינה קטנה וכי הסיבות האמיתיות לייסוף השקל הנן גלובאליות, שבנק ישראל יתערב יותר על מנת לצמצם את הפגיעה בייבוא ובעיקר שמדינת ישראל בשונה ממדינות אחרות, הסיכוי להקצנה במצב הבטחוני גבוה, כך שכל מבצע צבאי יביא איתו להאטה כלכלית והתחזקות הדולר חזרה אל מול השקל. כפי שנהוג לומר מסוף תקופת בית שני שבה נפסקה הנבואה מישראל, הנבואה ניתנה לשוטים. כל שנותר לנו הוא להמתין ולעקוב.

Comments

Rated 0 out of 5 stars.
No ratings yet

Add a rating
bottom of page